?מהי צוואה ומדוע חשוב לערוך אותה כראוי
חשוב לערוך צוואה בעוד המוריש בחיים בכדי לוודא שרכושו יחולק בהתאם לרצונו, וכן על מנת למנוע סכסוכים בין קרובי המשפחה לאחר פטירתו. באמצעות צוואה ניתן לקבוע באופן מדויק וחד משמעי איזה רכוש יועבר לאיזה קרוב, בניגוד לחוק הירושה הקובע חלוקה לפי ערכו של הרכוש בלבד.
במהלך חייו יכול המצווה לשנות את צוואתו ככל שיחפוץ. בכל צוואה קיים סעיף הקובע כי היא מבטלת את הקודמות לה, ולפיכך הצוואה הקובעת הינה הצוואה האחרונה שנוסחה טרם פטירת המוריש.
פטירתו של בן משפחה הוא מאורע שיש בו קושי נפשי רב עבור בני המשפחה הנותרים, וסכסוכים אודות חלוקת הרכוש עלולים ליצור קרע בתקופה בה הם זקוקים זה לזה יותר מכל. יתרה מכך, סכסוכי עיזבון נוטים להיגרר במשך שנים ארוכות ואף לפגוע בשלמות המשפחה. בכוחה של צוואה מדויקת, הקובעת חלוקת רכוש ברורה, למנוע מצבים קשים כגון אלו.
היכן רצוי לשמור על הצוואה לאחר עריכתה?
רשם לענייני ירושה
לאחר החתימה על הצוואה, מומלץ להפקיד עותק מן הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. הפקדת הצוואה יכולה להיעשות אך ורק על ידי המצווה באופן אישי וכרוכה בתשלום אגרה תמורת סכום סמלי.
אדם קרוב / עורך דין
ניתן להפקיד עותק מן הצוואה אצל אדם קרוב עליו סומך המצווה, כמו גם אצל עורך הדין שסייע בעריכת הצוואה (במקרה זה מומלץ ליידע אדם קרוב כי הצוואה נמצאת אצל עורך הדין).
* במקרים אלה, חשוב להבהיר כי במידה ונערכת צוואה חדשה המחליפה את הקודמת, יש צורך בהחלפת הצוואה המופקדת ברשם לענייני הירושה ו/או אצל קרוב ו/או אצל עורך הדין בצוואה החדשה.
היתרון הבולט בצוואה מסוג זה הוא כי הצוואה נשמרת במעטפה סגורה ואיש לא יכול לעיין בה.
כאשר המצווה הולך לעולמו ניתן לדעת כי ישנה צוואה וניתן להבטיח כי היא אכן תמומש.
סוגי צוואות והקריטריונים לתקפותם
צוואה בפני עדים
צוואה בפני עדים הינה הצוואה הפופולארית והמומלצת ביותר. צוואה זו נעשית בפני שני עדים בגירים, אשר אינם נהנים מהצוואה ואינם בעלי אינטרס בחלוקת עזבון המנוח. כחלק מהדרישות המנויות בדין הישראלי, צוואה בפני עדים חייבת להיות בכתב ולשאת תאריך. כמו כן, עליה להיות חתומה בכתב ידו של המצווה ועל ידי העדים המצהירים כי נכחו במעמד החתימה. היתרון בעריכת צוואה מסוג זה הינו רב. שכן, גם אם תוגש תובענה בנוגע לפגם בכשרותה של הצוואה, הרי שאותם עדים יוכלו להעיד כי המצווה חתם בפניהם.
צוואה בכתב יד
ככלל צוואה בכתב יד צריכה להיות כתובה מתחילתה ועד סופה, בכתב ידו של המצווה בלבד (לא ניתן להדפיס אותה), לשאת תאריך ולהיחתם על ידו. יש לוודא כי המצווה בעצמו ערך את הצוואה ולא היה נתון ללחצים או להשפעה בלתי הוגנת. הבעייתיות הקיימת בעריכת צוואות מסוג זה עולה כשמתעוררת מחלוקת בדבר כשרות הצוואה. שכן, אין עדים היכולים להעיד אודות נסיבות עריכתה, לאשר כי נחתמה ע"י המצווה בנוכחותם ובדבר הצהרת המצווה כי זוהי צוואתו האחרונה. בשל בעייתיות זו, דרישות החוק בנוגע לכתב ידו של המצווה הינן קפדניות מאוד.
צוואה בפני רשות / צוואה נוטריונית
צוואה הנערכת בפני שופט, רשם, חבר בית דין או נוטריון. במרבית המקרים, המצווה מתייצב בפני הנוטריון ומפרט בפניו את רצונו. הוראותיו של המצווה מועלות על הכתב, והרשם או הנוטריון מציין כי המצווה הצהיר בפניו כי זהו רצונו וכי זוהי צוואתו. היתרון בעריכת צוואה בפני רשות, הוא כי אין צורך בעדים לצוואה, כך שמתקיימת שמירה על סודיות מוחלטת. יתרה מזאת, קיים קושי בסתירת הצוואה היות וצוואה נוטריונית, כל עוד אין בה פגם מבחינה צורנית, חזקה עליה שהיא צוואת אמת וניתן לה משקל רב על ידי בית המשפט.
צוואה בעל פה
צוואה זו מותרת על פי החוק רק במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד (המצווה על ערש דווי, המצווה נתון בנסיבות המעמידות אותו בפני מוות). על המצווה לומר את צוואתו בפני שני עדים, אשר מחובתם, מיד בסמוך למועד שמיעת הצוואה, לערוך זיכרון דברים של פרטי הצוואה ונסיבות עריכתה ולהפקידה אצל הרשם לענייני ירושה. חשוב להבהיר כי, צוואה בעל פה לא תהיה בת תוקף בחלוף חודש ימים מהמועד בו חלפו הנסיבות שהצדיקו עריכתה באופן זה, והמצווה עודנו בחיים.